ראש דוד, ויצא כ״ה

מהדורה: ראש דוד, מנטובה תרל"ו

25 תשובות הריב"ש פתח ↗

תשובה נראה דאם חזר וקנאו אסור דהרי ביתו הוא ולא אמרינן פנים חדשות באו לכאן וכן נראה מן הירושלמי דאמרינן התם ה"ג דאי אמר בית זה ונפל וחזר ובנאו מותר דכיון דנפל אזד ואם אמר ביתך ולא אמר זה אם נפל ובנאו אסור *זהו כפי' הק"ע שם ודלא כהפ"מ דאלמא אע"ג דכי נפל מותר ליכנס שם דהשתא לאו בית הוא מ"מ כי הדר ובני ליה חזר לאסורו כיון דלא אמר זה ולא אמרינן פנים חדשות באו לכאן דכותה נמי בנדון זה כשחזר וקנאו חזר לאסורו וההיא דבן לוי דפרק המוכר לא דמי להא דמאי קא מדמי אסורא לממונא התם משום שיורא הוא וכיון שמכרו וזכה בו הקונה בלי שום שיור כשחזר הראשון וקנאו עם כל זכות השני קנאו דמה מכר שני לראשון כל זכות שתבא לידו. אבל גבי אסורא כיון שאסר ביתו עליו אע"פ שמכרו לא נתבטל האסור על בית זה מפני שאין עתה ביתו וכל שחזר להיות ביתו חזר בית זה לאסורו *ב"י יו"ד סי' רט"ז בד"ה אמר. שו"ע שם ס"ד וע"ש בש"ך סקי"א ועי' במל"מ פ"ח מה' גירושין הל' י"א בד"ה ודע דכל ועוד הוסיפו המפרשים ז"ל דכי אמרי' בירושלמי דבביתך שאני נכנס דאי נפל ובני ליה אסור לאו דוקא נפל ובני ליה במקומו דה"ה דאם שנהו במקום אחר אסור דכל שהוא ביתך קאמר והאי דנקט נפל ובני לרבותא נקטיה דבאומר בית זה אע"פ שחזר ובנאו במקומו וכמדתו הראשונה מותר. ומזה נתבאר דכל שהוא ביתו אפילו בית אחר אסור. ומה שנראה לך מדברי הרא"ש ז"ל וממלת עוד הכתוב בספר יורה דעה אולי לא כונו למה שחשבת כי אינו מוכרח מלשונם:

1 ועתה אמת אגיד שדברי הריטב"א דמייתי הרב ז"ל כעת לא ידעתי איזהו מקומן דבחידושיו לגיטין דף כ"ב הם איפכא. והרואה יראה דברי הריטב"א בחידושיו שם ופ' המגרש ובחידושיו לעירובין וחידושיו לסוכה ובחידושיו לקידושין דף ה' דקשים דבריו מינם ובם ואין להאריך כאן ולפלפולא לא נחתינן האידנא. וכתב הרב שפתי כהן י"ד סי' רי"ו דאם אמר ביתך וקנה בית אחר לא נאסר דאף למ"ד קונם לביתך אם נפל אסור אם קנה לגמרי בית אחר מותר שלא היתה כונתו אלא על בית שהיה לו בשעת הנדר אבל לא על בית אחר. והרב משנה למלך שם כתב דהמדקדק היטב בתשובת הריב"ש סי' שנ"ו ובתשובות מהראנ"ח ח"ב סי' ע"ב יראה דסברי דאף אם חזר וקנה בית אחר אסיר דכל שהוא ביתך קאמר ע"ש איכו השתא למדנו דלהרשב"א והר"ן באומר קונם לביתי שאתה נכנס אם נפל ובנאו אסור. ובקונם לבית זה פליגי הרשב"א והר"ן דאם נפל להרשב"א אסור אף דבנאו מחדש הקרקע אסור והר"ן סבר באומר בית זה דאם נפל אזדא ליה ומותר ולא חיישינן לקרקע. והריטב"א כפי מ"ש הרב פרשת דרכים בשמו סבר דבין קונם לביתי בין בית זה אם נפל ובנאו מותר וכמ"ש במדרש קהלת למנוחה זו אינם באים וכו'. והשתא לעת"ל בבנין הבית שיבנה ב"ב דור המדבר לדעת הריטב"א אף דנשבע אם יבואון אל מנוחתי מותרים. ולדעת הרשב"א והר"ן אסורים אך אשכחנא פתרי לדעת הר"ן דסבר דבית זה אם נפל מותר ולא נאסר הקרקע ולדעת הרב ש"ך דגם למ"ד קונם לביתך ונפל אסור אם קנה בית אחר לגמרי מותר. אם כן בבית שלישי שיורד מן השמים בנוי כלו מעשה ידי יוצ"ר כמשז"ל נראה דהם מותרים דהו"ל כקנה בית אחר לגמרי ומה דמות יערוך בית שנבנה על ידי אדם לבית שלישי היורד מלמעלה בנוי ומשוכלל כדכוד שמשותיו ושעריו לאבני אקדח ומסוייד ומכוייר כלו רוחני בודאי טפי עדיף מקנה בית אחר לגמרי שהתיר הרב ש"ך, דהרי בית אחר שקנה האדם יראה לעינים בנין אבנים ועפר כדרך הבית הראשון ועם כל זה מותר אף שידמה אליו בכל במהותו ואיכותו. משא"כ בבית שלישי בנין שלא היה לעולמים ואין לו יחס בשום דבר לא באבניו כי הם ספיר גזרתם חפצי שמים לא בעציו כי הרי הם עצי עדן לא במהותו שכלו רוחני וא"כ עדיף טפי מקנה בית אחר שכתב הש"ך דמותר להר"ן. דמאי אמרת הקרקע שעליו קאי הבית ג' נאסר לא היא דהרי לדעת הר"ן באומר בית זה ונפל ובנאו מותר ולא חייש לקרקע. ונמצא דגם לדעת הר"ן לדברי הרב שפתי כהן דור המדבר מותרים לבא לעת"ל.

25 קוהלת רבה פתח ↗

גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַתִּי לְךָ מַדָּע יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַחַיָּה וּמִן הָעוֹפוֹת, אַתָּה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לְפָנַי, עָשִׂיתִי לְךָ עֵינַיִם וְלָהּ עֵינַיִם, לְךָ אָזְנַיִם וְלָהּ אָזְנַיִם, לְךָ יָדַיִם וְלָהּ יָדַיִם, לְךָ רַגְלַיִם וְלָהּ רַגְלַיִם, לְךָ פֶּה וְלָהּ פֶּה, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמָה נִדְּמָה, אֵין נִדְמָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שִׁתַּקְתִּים מִפָּנֶיךָ, רְאֵה כָּבוֹד שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ וְאֵין אַתָּה מֵבִין כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת תהלים מט, כא: וְאָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר בְּדוֹרְךָ אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, עָשִׁיר שֶׁבְּדוֹרְךָ אַל תְּקַלֵּל. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם, רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר זֶה הוּא הָעוֹרֵב חָכְמַת טְיָארִין, וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, מִשּׁוּם אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי יֵשׁ קִרְסָיוֹת לְטוֹבָה וְיֵשׁ קִרְסָיוֹת לְרָעָה, קִרְסָיוֹת לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ה, כה: וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וגו' הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. חִיָּא בַּר אַדָא וּבַר קַפָּרָא, חִיָּא בַּר אַדָא אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת קְטֹרֶת. בַּר קַפָּרָא אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַנֵּרוֹת. קִרְסָיוֹת לְרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים א, לד: וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע וגו'. רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי תַּחֲלִיפָא חָמִיו, כְּתִיב תהלים צה, יא: אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחוֹזְרַנִי בִּי, אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, לִמְנוּחָה זוֹ אֵינָם בָּאִים אֲבָל בָּאִין הֵם לִמְנוּחָה אַחֶרֶת. רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וּדְחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין שֶׁלּוֹ, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא יַכְנִיסוֹ לִבְנוֹ לַפָּלָטִין, מֶה עָשָׂה הָיְתָה בְּנוּיָה, וּסְתָרָהּ וְחָזַר וּבְנָאָהּ, וְהִכְנִיסוֹ, נִמְצָא מַכְנִיס בְּנוֹ וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי וְחוֹזְרַנִי בִּי. אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי, לִמְנוּחָה זוֹ אֵינָן בָּאִים אֲבָל בָּאִים הֵם לִמְנוּחָה אַחֶרֶת. וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר, אָמַר רַבִּי בּוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם יָשֵׁן הַגּוּף אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה וְהַנְּשָׁמָה לַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ אוֹמֵר לַכְּרוּב, וְהַכְּרוּב אוֹמֵר לְבַעַל כְּנָפַיִם, מִי הוּא זֶה הַשָֹּׂרָף, וְהַשָֹּׂרָף יוֹלִיךְ דָּבָר וְיַגִּיד לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, מֶלֶךְ שֶׁלְּפָנֶיךָ אַל תְּקַלֵּל. וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, גָּדוֹל שֶׁבִּמְקוֹמְךָ. כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר תהלים ו, יא: יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי, מִי הָיוּ אוֹיְבֶיךָ, לֹא שָׁאוּל, לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר תהלים יח, א: בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל, אָמַר דָּוִד רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְדוֹנוֹת אַתָּה מַעֲלֶה עָלַי, שְׁגָגוֹת חֲשֹׁב אוֹתָן לִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים ז, א: שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. דָּבָר אַחֵר, גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לג, ה: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ. וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, זֶה משֶׁה, מִנַּיִן הֶעֱשִׁיר משֶׁה, מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת. אָמַר רַבִּי חָנִין מַחְצָב שֶׁל סַנְפְּרִינוֹן גִּלָּה בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ וּמִשָּׁם הֶעֱשִׁיר משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, א: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וגו', פְּסִילָתָן תְּהֵא לְךָ.

« ראש דוד Toldot ראש דוד Vayishlach »